<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תר"ס</h1>
<h2>דף כד.</h2>
נראה בעיני זה אומ' אפי' בב"ד נאמן עלי אבא או דור לי בחיי ראשך או השבע וטול שיכול לחזור כל זמן שלא נגמר הדין אם לא דר לו בחיי ראשו אם לא נשבע דקא אמרי' לאחר גמר דין (מחלוקות) [מחלוקת] והלכתא כדברי חכמים. (ובאין) [ובאתן] לך נמי שאין חסר אלא הנתינה. נאמנים עלי ג' רועי בקר ואתן לך אם גמרו דינם יתן. וכן אם [אמ'] דור בחיי ראשך וכן אם אמ' השבע וטול ונשבע יתן. והכי אמרי' בבבא בתרא אם אמ' לו עבדי גנבת כו' עד השבע וטול ונשבע אין יכול לחזור בו. אבל אם לא נשבע יכול לחזור בו מאי קמ"ל תנינא וכו'. ובפר"ח כיון שקיבל זה השבועה שוב אין יכול לחזור בו. ועוד ראייה לדבר מדאמרי' בהמפקיד כיון שאמ' הריני משלם (מדקני) [מקני] לי' כפילה. וקא בעי תלמודא אמר הריני משלם וחזר ואמ' איני משלם מהו מיהדר הדר ביה כו'. מכלל דמצי למיהדר. וא"ת בחוץ לבי"ד קמיירי כ"ש דבב"ד מקני ליה כפילה אם אמ' הריני משלם וחזר ואמ' איני משלם ואיני נשבע וא"כ כששואל התלמוד מהדר קא הדר ביה הי' לו לפרש אמ' חוץ לב"ד הריני משלם והדר ואמ' איני נשבע פוטרין אותו מיד זהו מפני לחזור ודוחקין וממהרין את הדבר כדי שיפרע קודם שיחזור בו.
